- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עמ"ה 7075/03
|
עמ"ה בית המשפט המחוזי בירושלים |
7075-03,7050-03
26.5.2013 |
|
בפני : מרים מזרחי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: משה סמי עו"ד תמיר קלדון |
: פקיד שומה ירושלים עו"ד חגי דומברוביץ |
| פסק-דין | |
נושאי הערעור
1. שני ערעורים מאוחדים על שומות לפי מיטב השפיטה לשנים 1997-2001 (להלן:- " שנות השומה"), שהוצאו למערער לאחר שהמשיב הגיע למסקנה, כי הדוחות אשר המערער הגיש מגלים תוצאה עסקית בלתי סבירה בהשוואה לענף המסעדות המזרחיות.
2. במסגרת פעולותיו להוצאת צווי השומה, פסל המשיב את ספריו של המערער (לכל שנות השומה) בשל שורת נימוקים. בחלקו הראשון של פסק הדין אדון בשניים מנימוקים אלה. האחד, אי-פירוט בחשבוניות מכירה. השני, ליקויים ברשימות המצאי לסוף השנה. נימוק שלישי, שעניינו אי-שמירת הבונים, כבר נקבע על-ידי כבלתי מצדיק פסילה, החלטה שלא שונתה בערעור לבית המשפט העליון.
3. חלקו השני של פסק הדין יעסוק בשומה לגופה. ביסוד השומה מונח תחשיב כלכלי לעניין אחוז החומר במסעדה (עלות תצרוכת החומרים) שנערך ע"י כלכלנית המשיב גב' מלי בנמו. המערער הגיש חוות דעת של רו"ח מטעמו (רו"ח אביקם) לתמיכה במחזור המוצהר כפי שדווח בדוחות הכספיים שהוגשו למשיב ע"י המערער, ובאחוז החומר כפי שהוצג ע"י המערער.
רקע עובדתי
4. החל משנת 1990 מנהל המערער מסעדה מזרחית בשם " מסעדת סמי" הנמצאת ברחוב אגריפס בירושלים (להלן:- " המסעדה"). קודם לפתיחת המסעדה, היה המערער שותף במסעדת " סימה" שבקרבת מקום. במסעדה נמכרים הן מנות לסועדים היושבים סביב שולחנות, והן מנות לרוכשים מנה בפיתה. המערער דיווח בשנים הרלבנטיות לשומה על הכנסותיו בדו"ח אישי כעצמאי. החל משנת 2002 פעילות המסעדה נעשתה במסגרת חברה ללא שינוי באופי הפעילות.
5. לאחר שהמשיב הגיע למסקנה, כי המערער מדווח על אחוז חומר גבוה מעבר למקובל במסעדות מזרחיות אחרות, נערכה על ידו ביקורת כלכלית בעסק, לשנות השומה. כתוצאה מן הביקורת נפסלו ספרי המערער לשנות השומה. שניים מן הנימוקים לכך יידונו להלן.
האחד, אי-פירוט נדרש בחשבוניות המכירה.
השני, ליקויים ברשימת המלאי בסוף השנה.
6. בפסק-דין שניתן בתיק זה ביום 10.6.09 (להלן:- " פסק הדין הראשון", שכותרתו הייתה צריכה להיות פסק-דין חלקי), נבחן על-ידי פגם נוסף, אי-שמירת הבונים, ורק בעקיפין עסקתי בשני הפגמים שצוינו כאן, תוך כדי קביעה שהועדה לקבילות פנקסים התייחסה רק לפגם זה כמצדיק פסילה אף שהועלו לפניה טענות גם לגבי הפגמים האחרים. עוד ציינתי, כי מאחר שמתקבלת טענת המערער לגבי הפסילה בשל אי-שמירת הבונים, איני רואה לנכון למצות את הדיון לגבי הפגמים האחרים, מאחר שממילא יש מקום לבחון מחדש את ענין הפסילה בשל מרכזיותו של פגם הבונים בהחלטות המשיב. בית המשפט העליון דחה את הערעור לעניין אי-שמירת הבונים, אך החזיר התיק אלי כדי לבחון את יתר הנימוקים לפסילה.
להשלמת התמונה אציין, כי בשלב מוקדם של הדיונים בתיק ניתן על-ידי פסק-דין שקיבל טענת התיישנות השומה שנבחן בע"א 5951/04; 1957/05 פקיד שומה נ. משה סמי. ואולם, בסופו של תהליך בירור של הנושא בבית המשפט העליון, לרבות דיון נוסף (דנ"א 3993/07), הוחזר אלי התיק לדיון לגופו.
נושא פסילת הספרים
7. ב"כ המשיב מדגיש, כי מדובר לא רק בליקוי אחד, אלא בהצטברות שני ליקויים שכל אחד מהם עומד גם בפני עצמו. בהקשר זה, הפנה לדברי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בעמ"ה 3013/96 קלוד רפאל ואח' נ. פקיד שומה ירושלים, מסים, (2000), עמ' 115 -
" לפנינו מצבור של ליקויים בניהול ספרים של עסק המערערים, גם כאשר מתעלמים מטענת הליקוי הנוגעת לרישום עסקות בכרטיסי אשראי. עשוי להיות כי חלק מהליקויים שנמנו די בהם, גם כשהם עומדים לעצמם, כדי להצדיק פסילת ספרים; על אחת כמה וכמה כך הדבר בהצטברותם של כל הליקויים למכלול. מכלול זה מצביע על אי תקינות יסודית בדרכי הדיווח והתיעוד של פעילות העסק הפוגעת באפשרות להסתמך על הנתונים המתועדים".
לשיטת ב"כ המשיב, ההצטברות של שני הליקויים מבססת גם בענייננו, אי-תקינות יסודית.
א. הפגם ברישום המלאי
8. לשיטת המשיב, מפקד המצאי שערך המערער בשנות המס שבערעור עומד בניגוד לסעיף 26(ד) להוראות ניהול פנקסי חשבונות (להלן:-" הוראות הניהול") הקובע, כי -
"רשימת המלאי על-פי סעיף קטן (א) תיערך על יסוד רשימת מפקד המצאי או כהשלמתה ... רשימת המלאי תכלול, בין היתר, את הכמויות את ערך היחידה לצורך חישוב המלאי שבבעלות הנישום, וכן את הטובין שברשותו של הנישום השייכים לאחרים, וזאת בציון שמות הבעלים ומעניהם".
9. מגרסת המפקח מונדר ג'אבר (בשלבו הראשון של הדיון שעסק בעניין הפסילה) עלה, שברישום המלאי המערער נקט דרך של הפניה לחשבוניות ספק. לטענת המשיב, רשימת מלאי המפנה לחשבוניות קניה אינה עומדת בדרישות החוק. ב"כ המשיב הטעים, כי לרשימת המלאי ישנה מטרה מאוד ברורה וחשובה, והיא קביעת ההכנסות וההוצאות בסוף שנת המס. אי דיוק ברשימת מלאי יכול להביא להקטנת רווחיו של המערער בכל שנת מס, ולכן נקבעו ע"י המחוקק כללים ברורים כיצד על הנישום לערוך את רשימת המלאי בסוף כל שנת מס. ב"כ המשיב מפנה בהקשר זה לדבריו של א' רפאל בספרו " מס הכנסה", כרך א' מהדורה שלישית בעמ' 643:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
